כמו בין שני אנשים, שתי נשמות, גם השידוך בין ציור וצילום אינו מובן מאליו. הוא דורש תנאים של משיכה, של זהות וחיבה בסיסית. זהו חיבור המאתגר אזורי סגנון והתנהגות דומים, מחייב ערנות ותשומת לב על מנת לוודא שיוכל להתקיים לאורך זמן. מריאנה היא אמנית ושלמה צלם. הם זוג בחיים, וחולקים יחד חלל יצירה בעליית הגג בביתם שבאזור חדרה. תערוכה זו מבקשת לשקף מסע התבוננות נקודתי, משותף, של צלם וציירת, בסצינה של מוסך. אותה סיטואציה אגבית כמעט, יומיומית וכפויה לרוב, שאינה זוכה לתיעוד או הדגשה באלבום הזיכרונות המקובל.

ביקור במוסך מעורר בנו חשדנות וחשש. רתיעה. מפחי נפש וחוסר אונים צרובים בתוכנו ודוחקים בנו לספור את הדקות כשאנו שם, עד השחרור המיוחל. מוסכים משמשים גם כאנדרטאות מוזיאליות לעבר. הם משמרים את גווני הפסטל העכורים של הקירות, את ניחוחות הגריז והשמן השרוף. הזיעה. את מגע סוליות הנעל ברצפה הדביקה. הם מעוז של גבריות המנציח את זיכרון דמותן של נערות שער שופעות שמקשטות פינות קפה אפלוליות ואינן עוד.

התערוכה עוצרת ואוצרת רגע מוסכי. מתעדת מגע בו האנושי והחומרי מתערבלים לכדי מופע בימתי, תיאטרלי כמעט, דיאגנוסטי ומרפא במהותו, שסופו מחזיר בנו את התנועה שנעצרה. את האמון המחודש במערכת מוטורית שאף פעם לא נצליח להבין באמת.

אוצר: יוסי וסיד